<h1>ספר הנייר הלכ' טבילת כלים</h1>
<h2>דף עה:</h2>
אמר רב נחמן אפי' כלים חדשים צריכין טבילה דהא כלים ישנים וליבנן כחדשים דמו ואפילו הכי צריכין טבילה דכתיב [במדבר ל"א] תעבירו במים וטהר כלו' הוסף לו טהרה אחרת וזהו טבילה, וא"כ כלי שמגעילין צריכין טבילה אחר הגעלה אפי' ישנים כיון שהיו של גוים. חדשים הם ממתכת, או מזכוכית הואיל ונשתברו יש להם תקנה, צריכין טבילה. אבל של חרס אין צריכין טבילה אם לא שהם שועים באבר, וכלי פלונביי"ץ של חרס צריכין טבילה דווקא כשהאבר נתון לסתום הנקב, אבל עשוי לנוי לא, ואם ספק יטבילנה בלא ברכה. כלי עץ או אבנים אין צריכים טבילה. כלי סעודה דווקא צריכין טבילה. הגדיליי"א והמולציי"ל צריכין טבילה וכן כל כלי שנוגע האוכל או המשקה בו. אבל הטראפ"א או הטרפיי"ר אין צריך. ושאולין אפילו חדשים אין צריכין טבילה. ובשאולים מגוי דוקא, וממושכן מגוי הרי למדנו שאביו [של מר בר רב אשי] מטביל, ועל כי לא ידענו אם הטביל משום דממשכן כלקוח או משום שידע שאין דעת הגוי לפדותו וא"כ טוב להטביל בלא ברכה. ישראל שנתן כלי לתקן אין צריך טבילה. מכרו לגוי וחזר ולקחו יטבילנו. כוס מכסף על רגל של עץ צריך להטבילו אבל איפכא לא. כלי שמשכן הישראל ביד הגוי ופדאו אין צריך להטבילו. ואם יש כוס של כסף בתוך כלי של עץ מחובר מבפנים צריך טבילה אבל לא מבחוץ, ויש מחמירין להטבילו בלא ברכה. וכל טבילת כלים אפילו קטנים צריכים ארבעים סאה במקוה, ומעיין הנובע או הזוחל כל שהוא כשר רק שיוכל ליכסות בו. ואם נשתמש בלא טבילה מותר מה שנשתמש בו.
